בש"פ 5258/13

תקציר

הכרעת הדין דנה בבסיס הנורמטיבי למעצרו של אדם לאחר הרשעה. אין לשלול את חירותו של אדם לפני מתן גזר הדין, אולם הרשעה מוסיפה משקל משמעותי לשיקולי המעצר. על בית המשפט לבחון האם ניתן להשיג את תכלית המעצר באמצעים חלופיים המגבילים את החירות במידה פחותה. במקרה זה הורשע המערער בעבירות מין בקטינים, דבר המצביע על מסוכנות. חומרתן של עבירות אלה, יחד עם גילן הצעיר של הקורבנות, מחייבות בחינה מחודשת של צו המעצר, במיוחד נוכח קרבתו של מקום מגוריו של המערער למתלוננים. בית המשפט מכיר בכך שמסוכנות לבדה אינה עילה מספקת למעצר ומחייב בחינת חלופות. מאחר שהערכאה הנמוכה יותר לא שקלה כראוי חלופות, ובהיעדר כל טענות בדבר חשש הבריחה של המערער, מוחזר התיק לבית המשפט המחוזי לדיון מזורז מחדש. עוד מודגש בהכרעת הדין כי הרשעה אינה מצדיקה מעצר באופן אוטומטי ונדרשת "שקילה חדשה", שלא נעשתה די הצורך במקרה זה. חשוב לציין כי היה על התביעה להודיע לבא כוח המערער על כוונתו לבקש מעצר לאחר ההרשעה, דבר שלא נעשה כאן, אך מחדל פרוצדורלי זה אינו מצדיק ביטול. לפיכך, הדיון מועבר לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף.