סע"ש 25670-10-13

תקציר

התובע, עובד מייסד של חברת נמלים, פוטר לאחר שנתפס כשברשותו סמים בעבודה. הוא תבע את החברה על פיטורים שלא כדין, בטענה כי סיבת פיטוריו אינה מספקת וכי הוא הופלה לרעה בהשוואה לעובדים אחרים. הוא גם טען לפערי שכר, וטען כי בחברה היה נוהג לקדם יושבי ראש ועדות יוצאות לתפקידי ניהול תוך שמירה על רמות השכר הקודמות שלהם. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות התובע. נפסק כי החזקת סמים בעבודה יכולה להוות עילה מוצדקת לפיטוריו, והתובע לא הוכיח כל נקמנות או אפליה מאחורי פיטוריו. החלטת החברה לפטר את התובע נמצאה כמימוש סביר של זכותה הניהולית. יתר על כן, בית המשפט מצא כי אמנם מקובל היה שהחברה תנסה לשמור על שכרו ומעמדו של יו"ר ועדה יוצא, אך לא היה נוהג מחייב לעשות כן. משרתו ותנאי שכרו של התובע סוכמו בהסכמת ההסתדרות והוא קיבל אותם ביודעין. לכן, הוא לא יכול היה לטעון כעת שהוא זכאי לתנאי שכר שונים. תביעותיו הנוספות של התובע למענקי אחזקת רכב ופרישה נדחו אף הן, שכן הוא לא סיפק כל מקור משפטי מחייב לזכאויות אלה. טענתו לפערי שכר לא נתמכה ולא הוכחה. משכך, דחה בית המשפט את תביעת התובע במלואה והורה לו לשאת בהוצאות הנתבעים ובשכר טרחתם.