ב"ל 7515-03-18

תקציר

התובע, שנקבעה לו נכות ניידות בשיעור של 80%, תבע את המוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבת ניידות רטרואקטיבית למועד שקדם לנובמבר 2017. הקצבה מיועדת לאנשים עם מוגבלות בניידות שבבעלותם רכב. למרות שהתובעת עמדה בדרישת הניידות, לא היה בבעלותה רכב לפני נובמבר 2017. הנתבע הציע לה הלוואה לרכישת רכב באוגוסט 2017, אך התובעת בחרה במקום זאת להעביר רכב שבבעלות בנה על שמה. הנתבע אישר לה את הקצבה לאחר ההעברה אך רק ממועד ההעברה ואילך. בית המשפט מצא כי מעשיו של הנתבע היו כדין וכי הם לא הטעו את התובע. תביעתה של התובעת למועד מוקדם יותר נדחתה משום שלא עמדה בדרישת הבעלות לפני נובמבר 2017. עוד צוין בפסק הדין כי הנתבעת אינה מחויבת ליידע את לקוחותיה על כל האפשרויות העומדות בפניהם וכי אי ידיעת החוק אינה מצדיקה איחור בפעולות. מכיוון שמדובר בתביעת ביטוח לאומי, לא נפסקו הוצאות ולשני הצדדים הייתה זכות לערער על פסק הדין.