בש"פ 3031/04

תקציר

המערער הואשם בפריצה וגניבת רכב, והן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי פסקו לטובת מעצרו ומעצרו בשל אופי העבירות ועברו הפלילי. ההגנה טענה כי אין ראיות לכאורה לאשמתו של המערער וכי היה על בית המשפט לשקול את שחרורו לצורך השתלבותו בתוכנית גמילה מסמים. עם זאת, שופט הערכאה הגבוהה מצא כי החלטות הערכאות הנמוכות יותר היו מוצדקות, שכן הראיות הצביעו אחרת, ועברו הפלילי של המערער וגזרי הדין התלויים ועומדים פירושם שיש צורך במעצר. השופט התייחס גם לטענת ההגנה בדבר ייצוג לקוי וציין כי היא חסרת בסיס וכי על עורכי הדין לדבוק בעמדות קודמיהם, אלא אם התקיימו נסיבות חריגות. ככלל, הערעור נדחה, וצו המעצר אושר, כאשר השופט ציין כי מעצרו של המערער הוא דרך הפעולה המתאימה היחידה במקרה זה.