ה"פ 1455/96

תקציר

בית המשפט הכריז על בטלותה של תכנית פת/ב"מ 1216/14 משום שהיא הקצתה קרקע לעיריית פתח תקווה לא לצרכי ציבור אלא לצרכים פרטיים, דבר שאינו חוקי על פי חוק התכנון והבניה. התוכנית נועדה לשנות את ייעוד הקרקע החקלאית לקרקע לבנייה למגורים ולרווחת הציבור באמצעות מנגנון איחוד וחלוקה מחדש. בעוד שלמוסדות התכנון הייתה סמכות לדון בתכנית והם הפעילו כראוי את שיקול דעתם לעשות כן, הקצאת הדירות לעירייה במסגרת הליך החלוקה מחדש לא הייתה לצורכי ציבור ולכן אינה תקפה. העותרים, תושבי פתח תקווה, הצליחו לטעון כי התוכנית, שכללה בניית 36 מבני מגורים, אינה סבירה מבחינה תכנונית ולא הייתה צריכה להיות מאושרת במסגרת ההליך המזורז של חוק התכנון והבנייה. בית המשפט מצא בעיות של ניגוד עניינים גם בדיוני הוועדה המחוזית למגורים במחוז מרכז, שבה ייצגו את העירייה שלושה חברים, שכן הם השתתפו בשימועים הציבוריים ובשלב ההצבעה על התוכנית. זאת ועוד, פסק הדין דחה את טענת המשיבים כי לעותרים לא הייתה זכות לעמוד בפני בית המשפט, תוך הכרה באינטרס הישיר של העותרים ובפגיעה הלגיטימית ממימוש התכנית. אי-חוקיותה של התוכנית, שהעותרים הוכיחו בהצלחה, הצדיקה את ביטולה. בית המשפט הורה למשיבים לכסות את הוצאות העותרים ואת שכר טרחת עורכי הדין.