רע"ב 4588/17

תקציר

הערעור מתייחס למתכונת המפגשים בין אסיר ביטחוני לעורך דינו - האם יש לקיים פגישות כאלה מאחורי מחיצה שקופה, או לחילופין "בגלוי". בית המשפט המחוזי קיבל את עתירת האסיר והורה לאפשר לו לקיים מספר פגישות "פתוחות" עם עורך דינו. שירות בתי הסוהר ערער על החלטה זו לבית המשפט העליון, בטענה כי בית המשפט המחוזי התערב יתר על המידה בשיקול דעתו של מפקד הכלא, שהחליט כי יש לקיים את הישיבות מאחורי מחיצה, בהתאם לברירת המחדל לאסירים ביטחוניים. רוב שופטי בית המשפט העליון הסכימו עם עמדת שירות בתי הסוהר. השופטים קיבלו את הערעור והפכו את החלטת בית המשפט המחוזי. הם קבעו כי שגה בית המשפט המחוזי בהתערבותו בשיקול דעתו של מפקד בית הסוהר וכי יש לקיים את החלטת המפקד, שכן היא הייתה סבירה והתקבלה בהתאם לשיקול הדעת הרחב שהוקנה לו. הודגש כי לאסירים הביטחוניים נשקפת סכנה אינהרנטית, המצדיקה קיומה של מחיצה שקופה בפגישות עם עורכי דינם, למניעת העברת מידע, מסרים וחפצים בלתי מורשים. למרות שבית המשפט המחוזי קבע כי נסיבותיו של האסיר חריגות המצדיקות מפגשים "פתוחים", שופטי בית המשפט העליון חלקו על כך. העובדה שהאסיר הורשה לקיים ביקורי משפחות "פתוחים" אינה מצדיקה פגישות "פתוחות" עם עורך דינו, נוכח ההבדלים המהותיים בין שני סוגי המפגשים. זאת ועוד, גילו הצעיר של האסיר ומצבו הנפשי לא חייבו התערבות בהחלטת מפקד הכלא בנוגע למתכונת הפגישות עם עורך דינו. בית המשפט העליון מתח ביקורת גם על דרישת בית המשפט המחוזי כי שירות בתי הסוהר יציג נתונים קונקרטיים על מסוכנותו של האסיר במהלך פגישות "פתוחות" עם עורך דינו, וציין כי חזקה על אסירים ביטחוניים כי הם מסוכנים. בית המשפט הוסיף כי הטענות החוקתיות שהעלה האסיר, שבמרכזן הזכות להיוועץ בעורך דין, לא הועלו או הוכרעו די הצורך בפני בית המשפט המחוזי, ולפיכך אינן מתאימות להכרעה בערעור. עם זאת, השופטים דנו בקצרה בטענות אלה והצביעו על כך שקיום ישיבות מאחורי מחיצה שקופה אינו פוגע בהכרח בזכות ההיוועצות, מה גם שהחלוקה מאפשרת עיון במסמכים בו זמנית וקשר עין. לבסוף, הדגיש בית המשפט העליון כי השארת החלטת בית המשפט המחוזי על כנה עלולה להוביל לטענות על אפליה מצד עצירים ביטחוניים אחרים המבקשים להיפגש "בגלוי" עם עורכי דינם.