עת"מ 1758-05-22

תקציר

השופט החליט לדחות את הבקשה לצו ביניים שימנע את פינוי העותרים מהמקרקעין שהם תופסים כיום. ההחלטה מתבססת על מספר גורמים מרכזיים. ראשית, השופט סבור כי סיכויי ההצלחה של העותרים בתביעתם נמוכים ביותר. לעותרים אין זכויות קיימות בקרקע, שבבעלות העירייה, ופסק דין קודם הורה על פינויים. השופט מציין כי העותרים לא ניסו לערער על פסק דין זה בערוצים המתאימים, אלא ניסו לעקוף את המערכת ביישומם הנוכחי. שנית, מאזן הנוחות נוטה לטובת העירייה והאינטרס הציבורי שהיא מייצגת. הקרקע עתידה לשמש להקמת בית ספר לחינוך ימי, החלטה הידועה לעותרים, והחזקה המיידית בקרקע נחוצה לפתיחתה במועד. שלישית, הבקשה לצו ביניים הוגשה באיחור משמעותי, דבר בעייתי בנסיבות העניין. העותרים ידעו על הפינוי הצפוי ועל האפשרויות העומדות בפניהם, אך בחרו שלא לפעול לפיהם עד הרגע האחרון. שיהוי מיותר זה, בצירוף התנהלותם הפסולה של העותרים, מהווים סיבה מספקת לדחיית הבקשה. בנוסף, מדגישה השופטת כי החלטת הדחייה אינה בלתי הפיכה ואינה שוללת את האפשרות של העותרים למצוא מקום חלופי או לערער על צו הפינוי בערוצים מתאימים. מטעמים אלה, הבקשה לצו ביניים נדחית, והעותרים נדרשים לשאת בהוצאות המשפט של העירייה.