עת"מ 535/07

תקציר

פסק הדין דן בשתי עתירות שהוגשו נגד החלטת הממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים. הממונה דחה את בקשת ההתאחדות להעסיק עובדים זרים במגזר החקלאי עד ליום 14.3.2008, בעקבות פסק דין שהרשיע את ההתאחדות ונושאי משרה בה בשורה של עבירות לפי חוק עובדים זרים. העבירות בוצעו נגד שני עובדים זרים המועסקים על ידי ההתאחדות, אשר נמצאו עובדים בתנאים מחפירים. על המעסיקים נגזר לשלם קנסות משמעותיים, וערעורם ממתין להכרעה. החלטת הממונה מתבססת על הסמכות שהוענקה לו לפי סעיף 1ט לחוק עובדים זרים, המאפשרת לו לבטל או לשלול היתרים להעסקת עובדים זרים לתקופה של שנה לאחר הרשעה. העותרים טוענים כי ההחלטה אינה מוצדקת, ומסתמכת על פסק דין שאינו סופי ועל ראיות בלתי קבילות. עוד הם טוענים כי ההחלטה תגרום נזק בלתי הפיך להתאחדות ולעובדיה הזרים, תפגע בעקרון השוויון ותהווה ענישה כפולה. עם זאת, בית הדין מוצא כי החלטת הממונה חוקית ומוצדקת היטב, בהתחשב בחומרת העבירות שביצעו המעסיקים. ההחלטה מבוססת על ראיות מנהליות מספיקות, לרבות כתב האישום והכרעת הדין, ומשרתת את התכלית ההגנתית של הגנה על זכויות העובדים הזרים. זאת ועוד, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות אינו פוסל את ההחלטה, והמעסיקים אינם יכולים לטעון לפגיעה באינטרס ההסתמכות שלהם. בית הדין מדגיש כי ההחלטה אינה נפגעת מהפגיעה הפוטנציאלית במעסיקים או בעובדים, וכי זכויות העובדים מוגנות כראוי. לפיכך, בית המשפט דוחה את העתירות ומבטל את הוראת השעה המונעת את יישום החלטת הממונה. המעסיקים נדרשים לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪, בעוד העובדים פטורים מתשלום הוצאות.