ע"א 5148/05

תקציר

המערער, שנפגע כהולך רגל בגיל 15 וכתוצאה מכך נגרמו לו חבלות, שברים, פגיעות פנימיות ובעיות קוגניטיביות, הגיש תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קבע לה נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 23.5%, המשלבת נכות אורתופדית של 10% ונכות נוירוכירורגית מופחתת בשיעור של 15%, בהתאמה להערכה המקורית של מומחה בשיעור של 25%. מבחינה תפקודית, בעוד שהנכות היומיומית שלה צוינה כנמוכה, הליקויים הקוגניטיביים שלה השפיעו על פוטנציאל ההשתכרות העתידי שלה ולא תאמו באופן מלא את שיעור הנכות הרפואית שלה. בית המשפט פסק פיצויים גלובליים בהתחשב במצבה הקטין, בהשכלתה הלקויה ובפוטנציאל התעסוקתי שלה: 300,000 ₪ עבור הפסדי השתכרות עתידיים, סכומים קטנים יותר עבור סיוע בעבר ובעתיד, וסכום נוסף עבור נזקים כלליים, כולל סיוע בלימודים. בערעור הוגש ערעור על החלטת ההחלטה, שמטרתה לשקף נכות תפקודית גבוהה יותר, במיוחד לאור ההשפעות ההתפתחותיות. בית המשפט מצא כי הפיצוי הראשוני לא הוערך כראוי והגדיל אותו ב-100,000 שקל, מה שמצביע על כך שהפיצויים תואמים יותר את הסטנדרטים האקטואריים הקשורים לשכר הכלכלי הממוצע ולליקויים תפקודיים. המשיבים חויבו בהוצאות משפט נוספות.