ת"צ 17215-01-12

תקציר

הוגשו שתי בקשות לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בעניין שירות ההתרעה על הפסקת חניה של המשיב. בתביעה הראשונה נטען כי המשיבה לא סיפקה לנהגים אפשרות להזמין שירות התרעה אחד, ובמקום זאת הציעה שירות חודשי בתשלום מופרז. בתביעה השנייה נטען כי המשיב רשם נהגים לשירות קבע ללא הסכמתם המפורשת, ולא מסר להם מידע נאות והודעה מוקדמת על שכר הטרחה. הצדדים הגיעו להסדר המחלק את המנויים לשלוש קבוצות: מנויי עבר, מנויים בהווה ונרשמים בתקופת ההסדר. הקבוצה הראשונה תקבל חודשיים של שירות חינם והטבת שירות "מועברת", המתריעה בפני הנהגים על פקיעת זמן החניה לאחר הזזת רכבם, למשך חצי שנה נוספת. הקבוצה השנייה תיהנה מהטבת השירות "המועבר" למשך שמונה חודשים. מי שלא ישתמש בשירות "הועבר" יקבל החזר על שטיפת רכב, עד 10 שקלים, בתום שמונת החודשים. לבסוף, מנויים חדשים יקבלו את השירות "הועבר" בחינם במהלך תקופת ההסדר. בנוסף, המשיבה תמסור מידע מפורט אודות שירות התרעה בודד באתר האינטרנט שלה וללקוחות על פי דרישה, ותשלח למנויים מסמך בכתב המפרט את תנאי השירות הקבוע. הפונים יקבלו פיצוי של 20 אלף שקל ויתרמו מחצית לפנימייה, ואילו עורכי דינם יקבלו שכר טרחה בסך 140 אלף שקל. בתובענה השנייה יקבל המבקש 10,000 ש"ח ועורכי דינו 50,000 ש"ח. בית המשפט אישר את הסדר הפשרה, ומצא אותו ראוי, הוגן וסביר, והורה לצדדים לתקן את הגדרת הקבוצה התובעת ואת תנאי הפשרה. היא גם אישרה את שכר טרחת עורך הדין המבוקש וסירבה למנות בודק שיעריך את ההסדר.