ק"ג 11974-12-20

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעתו של מר שמעון לוי נגד מנורה מבטחים פנסיה וקופות גמל בע"מ ומעסיקו לשעבר, מרכז החינוך העצמאי לת"א ולבתי הספר, למתן צו הצהרתי לפיו הוא זכאי לקצבת נכות ולשחרור פרמיות מהם, לאחר שנדבק בקורונה ולא היה מסוגל לעבוד. התביעה מבקשת גם לקבוע את מועד כניסתו לקרן הפנסיה של מנורה. בית הדין מצא כי יחסי העבודה של לוי עם מרכז החינוך נותקו באמת באוגוסט 2019 והוא חזר לעבודה בדצמבר 2019. לפיכך, בתקופת הפיטורים לא היה המעסיק חייב בהפרשות לקרן הפנסיה, ומנורה לא הייתה מחויבת לבצע פעולות גבייה. לאחר חזרתו לעבודה נמנע המעסיק ליידע את מנורה, ולוי לא פעל להסדרת המשך ההפרשות לקרן, למרות שהיה מודע להיעדר הפקדות וקיבל הנחיות לכך ממנורה. בית המשפט קבע כי מנורה לא הפרה את חובותיה על פי החוק ופעלה כדין כשדחתה את תביעתו של לוי לקצבת נכות. עם זאת, בית הדין מצא את המעסיק אשם בכך שלא דיווח על חזרתו של לוי לעבודה ולא ביצע הפרשות בזמן לקרן הפנסיה. לפיכך, חויב המעסיק לפצות את לוי על אובדן קצבת הנכות שלו במהלך היעדרותו מהעבודה עקב מחלת הקורונה. סכום הפיצוי נקבע על סך של 121,293 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 9.4.2020 ועד למועד התשלום בפועל. כל צד היה אחראי להוצאותיו ולשכר טרחת עורך דינו, עם זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 יום.