בד"מ 10/16

תקציר

בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין החליט להרחיק את עו"ד חיים ארבל מלשכת עורכי הדין לצמיתות לפי סעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. ההחלטה התקבלה על סמך הרשעתו של ארבל בקבלת דבר מה במרמה וגניבה על ידי גורם מוסמך, וכן על עברו המשמעתי המעיד על דפוס התנהגות לא מקצועי ולא אתי. בית הדין דחה את טענותיה של ארבל להקלות, והדגיש כי מטרת הדין המשמעתי היא להגן על הציבור מפני עורכי דין פסולים, לשמור על רמתו וטוהר מקצועו ולשמור על אמון הציבור בעורכי הדין. חומרת עבירותיו של ארבל, לרבות שליחת יד עם כספי פיקדון – שבית הדין משווה לגניבה – לצד עברו המשמעתי המכביד, הביאו את בית הדין למסקנה כי הרחקה היא העונש ההולם. ההחלטה נועדה לשמש דוגמה מרתיעה, להשיב את אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ולהגן על לקוחות פוטנציאליים. יש לציין כי בית הדין הסכים פה אחד על הגירוש, מתוך הכרה בכבודו הנמוך חסר התקדים של מקצוע עריכת הדין בעיני הציבור.