ת"א 2329-08-17

תקציר

רשות מקרקעי ישראל תבעה עשרה נתבעים בגין שימוש בחלקת מקרקעין משותפת ללא אישור ודרשה תשלום עבור דמי שימוש. הרשות טענה כי הנתבעים, שהם קרובי משפחה, פלשו לקרקע ובנו בתי מגורים ללא ידיעתה או הסכמתה. הנתבעים טענו כי לא חרגו מזכויותיהם וכי התביעה המתאימה תהיה לפירוק שיתוף. בית המשפט מצא כי חלק מהנתבעים אכן פלשו לקרקע והחזיקו בה ללא כל זכות חוקית, בעוד שלאחרים הייתה בעלות חלקית. בית המשפט קבע כי המנגנון המתאים ליישוב הסכסוך הוא פירוק שיתוף, אך מאחר שהדבר לא קרה, על הנתבעים לשלם לרשות השימוש במקרקעין. על פי פסק הדין, חויבו הנתבעים 1, 4, 9 ו-10 בתשלום דמי שימוש בשיעור של 6% שיחושבו בהתאם לשווי הקרקע והשטח אליו פלשו. בית המשפט דחה את הטענות נגד הנתבעים שבנו על חלקה סמוכה שלרשות אין זכויות בה, שכן הרשות לא הוכיחה שהתעשרה שלא כדין. עוד נקבע בפסק הדין כי לא ניתן להצדיק את הבנייה הבלתי חוקית של הנתבעים בכך שהרשות לא נענתה לבקשות החלוקה שלהם, והיה עליהם לפנות להליכים משפטיים במקום. לבסוף, בית המשפט הורה לנאשמים 1, 4, 9 ו-10 לשלם את הוצאות הרשות ושכר טרחת עורך דין, בעוד שהרשות חויבה לעשות זאת עבור הנתבעים האחרים.