בש"פ 4535/21

תקציר

בית משפט בישראל קבע כי תנאי מעצר הבית של אדם המואשם בשורה של עבירות מין שבוצעו בקטין מתחת לגיל 14 יישארו ללא שינוי. הנאשם ערער על החלטות שונות של ערכאות נמוכות יותר בנוגע לתנאי מעצר הבית שלו, לרבות בקשות לבטל לחלוטין את צו מעצר הבית, לאפשר לו לצאת לעבודה מפוקחת ולהאריך את שעות ההיתר שלו לצאת מהבית לצורך הנשמה. הערעור נדחה בנימוק שהחלטות הערכאה הנמוכה יותר היו מוצדקות. ראשית, בית המשפט מצא כי קיימות ראיות מספיקות, לרבות איומים מצד הנאשם, כדי להאמין כי ביצע את העבירות המיוחסות לו והיווה סכנה לקטינים. שנית, בית המשפט הסכים עם הערכת הערכאה הנמוכה יותר כי עבודתו המוצעת של הנאשם כשרברב תחשוף אותו לקטינים ללא פיקוח. שלישית, בית המשפט קבע כי טענות הנאשם כנגד ממצאי תסקיר שירות המבחן, שעמדו בבסיס החלטת הערכאה הנמוכה יותר, אינן משכנעות. הדו"ח המליץ על השארת תנאי מעצר הבית בשל הסיכון הנשקף מהנאשם, בהתחשב במספר גורמים, ובהם הכחשתו את האישומים נגדו. לבסוף, קבע בית המשפט כי שישה שבועות אינם פרק זמן מספיק לבחינה מחודשת של תנאי מעצר הבית, במיוחד נוכח היעדר שינוי נסיבות. לפיכך נדחה הערעור והתקיימו תנאי מעצר הבית הקודמים.