ת"א 42016-05-20

תקציר

הסכם השכירות נחתם על ידי שני הנתבעים, המבסס את היריבות ביניהם בתיק. ההסכם עם מכללת סכנין, שנחתם במישרין על ידי התובעת, מחליף את ההסכם הקודם עם הנתבעים, ובכך מבטל את חובתם בתשלום דמי שכירות ותשלומים אחרים ממועד זה ואילך. הנתבעים נדרשים לשלם לתובע 5,000 ₪ עבור שיק חוזר ו-2,652 ₪ עבור שמונה ימי שכירות שלא שולמו לפני הסכם השכירות החדש. כמו כן, הם אחראים לארנונה בסך 21,212 שקלים לתקופה בה התגוררו במקום. עם זאת, התובעת לא הביאה כל ראיה לחיובי חשמל, ולכן טענה זו נדחית. גם תביעת התובע בגין נזקים לנכס המושכר, ציוד חסר וחדר ייעוץ נעול נדחית בשל חוסר ראיות והיעדר כל תביעות פיצויים בתביעה. אי תשלום דמי השכירות והארנונה על ידי הנתבעים במועד מהווה הפרה יסודית של ההסכם, המזכה את התובעת בפיצוי מוסכם בסך 100,000 ₪. הנתבעים לא טענו להפחתת פיצוי זה ולא הציגו תשתית עובדתית לטענה זו. לפיכך, נפסק לתובע מלוא סכום הפיצוי המוסכם, המחליף כל תביעות נזק אחרות. בסך הכל על הנתבעים לשלם לתובע סך של 100,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כמתחייב בחוק ממועד הגשת התביעה. בנוסף, הנתבעים נושאים בהוצאות משפט בסך 2,500 ₪ ובשכר טרחת עורך דין בסך 12,500 ₪, המחושבות בהתאם לסכום שנפסק.