ע"א 449/88

תקציר

פסק דין זה עסק במחלוקת על ירושת נכסיו של יוסף פינקלשטיין ז"ל, שהותיר אחריו שתי בנות, רחל עופרי ויהודית פרלמן. צוואתו הראשונה של פינקלשטיין הורישה את כל רכושו לרחל ולילדיה, ואילו צוואתו השנייה ביטלה את הראשונה וניסתה לחלק מחדש את נכסיו באופן שונה. עם זאת, נספח לצוואה השנייה, המפרט את חלוקת הנכסים המסוימים, לא היה תקף. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה תוקפה של הצוואה השנייה והשלכותיה של הצוואה הפסולה. בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן לייחס את הצוואה השנייה כולה לפסול הנספח, שכן היא נוגעת רק לנכסים ספציפיים. עוד קבע בית המשפט כי יש לקיים את ההחרגה החד משמעית של משפחת פרלמן מירושת נכסים מסוימים בצוואה. יתר על כן, בית המשפט פירש את שתיקת הצוואה ביחס לנכסים אחרים כאינדיקציה לכך שיש לחלק אותם על פי החוק, ולא כספקולציות לגבי רצונו הבלתי מפורש של המנוח. טענה נוספת בדבר פרשנות סעיף ההחרגה נדחתה אף היא, ובית המשפט אישר את החלטת שופט הערכאה הראשונה בעניין הוצאות המשפט. בסך הכל, בית המשפט העליון דחה את כל הערעורים והערעורים שכנגד, ואישר את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר. פסק הדין הדגיש את הצורך לכבד את המילים עצמן של צוואת המנוח בעת פרשנותה והזכיר את תפקידו המצומצם של בית המשפט ביצירת צוואה כאשר רצונו של המנוח לא בא לידי ביטוי דיין.