רחד"פ 13120-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: בקשת רשות ערעור על החלטה בעניין נכסים בקופת נשייה** **רקע עובדתי ותקציר ההליך:** התיק עוסק בבקשת רשות ערעור של יעקב כרמון (להלן: "המבקש") על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה את ערעורו על החלטת בית משפט השלום. בית משלום השלום נעתר לבקשת הנאמנת (המשיבה 2) להורות כי החזרי מס שהמבקש זכאי להם, יעברו לקופת הנשייה. ההליך החל בצו לפתיחת הליכים נגד המבקש ביום 11.3.2020, ובהמשך ניתן צו לשיקום כלכלי. תביעות החוב שאושרו הסתכמו ב-141,000 ש"ח, ותקופת התשלומים נקבעה ל-50 חודשים, עם תוספת של 25,000 ש"ח לקופת הנשייה. המבקש ביקש להקדים את התשלום הכולל באמצעות מימוש כספי תגמולים, ובקשתו אושרה. לאחר השלמת התשלום, ניתן למבקש הפטר ביום 13.12.2023. כעבור מספר חודשים, ביום 31.7.2024, הועברו לתיק הממונה כספי מס הכנסה עבור המבקש בסך 48,164 ש"ח. הנאמנת פנתה לבית המשפט בטענה שהכספים לא דווחו על ידי המבקש, וביקשה להורות על חלוקתם לנושים, ואף להמליץ על ביטול ההפטר. המבקש טען כי זכאותו לכספים התגבשה רק לאחר מתן ההפטר, ולכן אינה שייכת לנושים. **החלטות בתי המשפט קמא:** * **בית משפט השלום:** קיבל את בקשת הנאמנת. קבע כי הזכאות להחזרי המס נולדה בתוך תקופת התשלומים, ולכן הכספים שייכים לקופת הנשייה. בית המשפט הוסיף כי גם אם המבקש חיכה להגשת הבקשה לאחר מתן ההפטר, מדובר בהמתנה מלאכותית, וכי נכס שהתקבל בתקופת התשלומים המקורית שייך לקופת הנשייה. * **בית המשפט המחוזי:** דחה את ערעור המבקש. קבע כי זכות לקבלת החזר מס היא "נכס" כהגדרתו בסעיף 216 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"). נקבע כי על המבקש היה להוכיח שהזכאות התגבשה לאחר מתן ההפטר, אך הוא לא עמד בנטל זה. המחוזי הדגיש כי צו השיקום הכלכלי קבע כי כל נכס שלא דווח, יעבור לקופת הנשייה גם אם נתגלה לאחר מתן ההפטר. **ניתוח בית המשפט העליון (שבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים):** בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, דחה את בקשת רשות הערעור. השופט דוד מינץ הסתמך על מספר עקרונות וסעיפים בחוק: 1. **סעיף 164(ג) לחוק:** בית המשפט התייחס לסמכותו, מכוח סעיף זה, להורות כי "נכסים מסוימים ייכללו בקופת הנשייה אף אם יוקנו ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים". 2. **החלת סעיף 164 לחוק בצו השיקום הכלכלי:** בית המשפט ציין כי צו השיקום הכלכלי בעניינו של המבקש, בסעיף 10, החיל את הוראות סעיף 164 לחוק על נכסים הנכללים בקופת הנשייה. 3. **תנאי בהפטר:** בנוסף, בהפטר עצמו צוין כי אם הוחלו הוראות סעיף 164(ג) לחוק, אזי נכסים שיוקנו למבקש לאחר מתן ההפטר ידווחו על ידו ויועברו לקופת הנשייה. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים:** * **פרשנות מרחיבה של "נכס" בחוק חדלות פירעון:** פסק הדין מדגיש כי הזכות לקבלת החזרי מס, גם אם טרם נתקבלה בפועל, נחשבת ל"נכס" כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. קביעה זו מרחיבה את היקף הנכסים הניתנים לחלוקה בין נושים. * **התגבשות זכות מול קבלת כספים:** הדיון בשאלה האם הזכות להחזר מס התגבשה לפני או אחרי מתן ההפטר הוא קריטי. בית המשפט המחוזי והעליון קבעו כי עצם הזכאות, שנולדה בתקופת התשלומים, מכניסה את הנכס לקופת הנשייה. ההמתנה לקבלת הכספים בפועל לאחר ההפטר, גם אם היא כרוכה בהגשת בקשה, לא משנה את מהות הנכס או את שיוכו לקופת הנשייה, במיוחד כאשר מדובר בהמתנה לאחר תקופת התשלומים המקורית. * **עקרון תום הלב וחובת הדיווח:** אמנם בית המשפט העליון ציין שאין צורך להידרש לשאלות תום הלב של המבקש, אך ההתייחסות של בתי המשפט קמא לכך שהמתנה להגשת הבקשה לאחר ההפטר הינה "המתנה מלאכותית" רומזת על חשיבות עקרון תום הלב וחובת הגילוי המוטלת על החייב בהליכי חדלות פירעון. אי-דיווח על נכסים, גם אם נתגלו לאחר מתן ההפטר, עלול להוביל להשלכות משפטיות חמורות, כולל ביטול ההפטר. * **תחולת הוראות חוק ספציפיות בצו השיקום הכלכלי:** פסק הדין מדגיש את כוחן של הוראות ספציפיות הנכללות בצו השיקום הכלכלי, כגון החלת סעיף 164 לחוק. הוראות אלו, יחד עם הוראות ההפטר עצמו, יוצרות מערך משפטי מחייב לגבי נכסים שמתקבלים גם לאחר ההפטר, ומגבירות את התמריץ של החייב לגלות את כל נכסיו. * **עדיפות לחלוקת נכסים לנושים:** הפסיקה משקפת גישה המבקשת למקסם את החזר החוב לנושים. היכולת לכלול נכסים בקופת הנשייה, גם אם נוצרו או התקבלו לאחר סיום תקופת התשלומים, מחזקת את יכולת הגבייה של הנושים ומעודדת שקיפות מלאה מצד החייב. **סיכום:** בית המשפט העליון אישר את החלטות בתי המשפט קמא ודחה את בקשת רשות הערעור. הדבר מחזק את העמדה לפיה זכויות כספיות, גם אם טרם מומשו בפועל, הנולדות במסגרת תקופת השיקום הכלכלי, שייכות לקופת הנשייה. כמו כן, הדבר מדגיש את החשיבות של דיווח מלא ושמירה על תום לב בהליכי חדלות פירעון, ואת כוחן של הוראות חוק ספציפיות בצו השיקום הכלכלי להרחבת היקף הנכסים הניתנים לחלוקה לנושים, גם לאחר מתן הפטר.