ת"א 57213-05-17

תקציר

העותר ביקש עיכוב ביצוע צו להוצאת רכושו מחלקת קרקע בירושלים שהוא תופס שלא כדין. הקרקע המדוברת היא בבעלות קק"ל והמשיב בתיק הוא הגוף האחראי לסילוק תפיסות בלתי חוקיות של מקרקעי ציבור. העותר טען כי הוא מחזיק בקרקע כ-30 שנה ולכן יש לו זכויות בלתי חוזרות לשימוש ולהחזקה בקרקע, או לחילופין, על המשיב לפצות אותו בגין שווי הקרקע. המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה מאחר ולעותר אין זכויות במקרקעין והוא פועל בחוסר תום לב - מרחיב את אחזקותיו במקרקעין במהלך ההליכים בבית המשפט. השופט קבע כי סיכויי הצלחתו של העותר בהליך העיקרי נמוכים, שכן הוא לא הציג כל ראיה לטענתו לבעלות במקרקעין במשך 30 שנה וטיעוניו המשפטיים חלשים. השופט גם הסכים עם המשיב כי העותר פעל בחוסר תום לב בכך שהרחיב את אחזקותיו במהלך ההליך המשפטי. עם זאת, השופט הכיר בכך שפינוי העותר יגרום לו נזק, שכן לטענתו אין לו מקום אחר לגור בו. באיזון שיקולים אלה, נעתר השופט על תנאי לבקשה לסעד זמני. התנאים היו כי העותרת תסיר נגרר בשטח של 40 מ"ר שהונח לאחרונה על הקרקע, לא תבנה ולא תציב מבנים חדשים על הקרקע, ותעמיד ערבויות כספיות להבטחת נזקיה הפוטנציאליים של המשיב. השופט הדגיש כי ההחלטה אינה מכשירה פעולות בלתי חוקיות כלשהן שננקטו על ידי העותר וכי הרשויות הרלוונטיות עדיין יכולות לפעול נגדן.