פש"ר 179/01

תקציר

ניתוח משפטי של יכולתו של הנאמן לממש זכויות פטור ממס רווחי הון בהקשר של פשיטת רגל מקרה זה נשען על העקרונות המשפטיים המסדירים את מימוש זכויותיו האישיות של החייב, ובפרט הזכות לתבוע פטור ממס רווחי הון, במסגרת הליכי פשיטת רגל, ותפקידו של הנאמן מול החייב והכונס. I. עקרונות משפטיים בסיסיים א. מהות הזכות לפטור ממס הקביעה אם זכותו של החייב לפטור ממס רווחי הון היא זכות אישית או זכות קניינית היא מרכזית. התקדימים המשפטיים משקפים אבולוציה: - **פסיקה קודמת**, ובמיוחד פסק דינו של השופט אלשיך בעניין לוי יצחק נ' כונס הנכסים הרשמי, ראו בהפטר זכות אישית השייכת לחייב גם בעת פשיטת רגל. חוות דעת זו קבעה כי החייב, גם לאחר פשיטת רגל, שומר על היכולת לממש זכות אישית זו. - **הפרשנות השיפוטית העליונה שלאחר מכן** השתנתה, והבהירה כי פטור זה מהווה זכות אישית שאינה קשורה מטבעה לנכס אלא מהווה פריבילגיה אישית של הבעלים, הניתנת למימוש אך ורק על ידי החייב, ולא על ידי צדדים שלישיים כגון נאמנים או כונסי נכסים. ב. תפקיד הנאמן והכונס העיקרון המרכזי הוא שמכירת זכויות במקרקעין על ידי נאמן בפשיטת רגל נחשבת למכירה על ידי החייב עצמו, כך: - לנאמן יש סמכות לפעול "כחייב" בכל הנוגע למימוש זכויות אישיות ישירות לחייב, לרבות תביעת הפטור, **אם החוק מכיר בה כזכות קניין**. - **כאשר המימוש מבוצע על ידי כונס נכסים בלבד**, ללא מעורבות מפורשת של הנאמן, הכונס אינו יכול ליטול על עצמו את תפקיד החייב במימוש זכויות אישיות כמו פטורים ממס. סמכותו של הכונס מוגבלת למימוש ולא למימוש זכויות אישיות שאינן קשורות לבעלות. הבחנה זו מדגישה את ההשפעה של מי שעורך את המכירה. הכלל המשפטי הוא ש**זכויותיו של האדם ניתנות למימוש על ידי הישות המוסמכת על פי חוק לפעול כחייב**. II. חידוש בעקרונות משפטיים א. בירור האופי האישי של זכויות הפטור - פסק הדין מבהיר כי פטורים ממס הם זכויות אישיות, ומאשר מחדש את העיקרון כי אלה **אינן קשורות או מועברות עם מכירת הנכס**, אלא פריבילגיות העוקבות אחר יכולתו של הבעלים היחיד. - זה מקדם את ההבנה כי בפשיטת רגל, **זכויות אישיות אינן מוענקות באופן אוטומטי לנאמן או לצדדים שלישיים אלא אם כן מותר במפורש על פי חוק**. ב. תפקידו של הנאמן כמוטב בזכויות שיוריות - ההחלטה מכירה בכך שנאמנים עוקבים, המחזיקים בזכויות שיוריות בנכסים לאחר סיפוק תביעות הנושים המובטחים, רשאים **להפעיל שיקול דעת** לנצל זכויות אישיות אלה לטובת הנושים. - זה מציג **ויתור או הפעלת שיקול דעת** לפיו נאמן יכול להחליט לממש את זכויותיו האישיות של החייב לטובת הקולקטיביות, במיוחד כאשר הדבר עולה בקנה אחד עם מקסום הנכסים העומדים לרשות הנושים. ג. חילופי שיפוט והרמוניזציה משפטית - המקרה משקף שינוי מחוות דעת שיפוטיות קודמות המעדיפות את האופי האישי של זכויות הפטור לגישה מורכבת יותר** המאזנת בין זכויות החייב, הנאמן והנושים, ומבהירה את גבולות סמכות הצד השלישי. - הוא גם מדגיש את **חשיבות הפרשנות הסטטוטורית** במונחים של פקודת פשיטת הרגל, תוך התאמת הפסיקה לכוונת החקיקה להבטיח טיפול קוהרנטי בזכויות אישיות במהלך חדלות פירעון. III. סיכום והשלכות - בית המשפט מסמיך את הנאמן לממש את זכותו של החייב לפטור ממס רווחי הון, בהנחה שפעולה זו מיטיבה עם האינטרסים הקולקטיביים של הנושים. - פסק הדין מדגיש כי **זכויות אישיות, כגון פטור ממס, נשארות בידי החייב היחיד אלא אם כן הועברו או הוקצו במפורש**, ו**סמכותו של הנאמן מוגבלת לעיקרון זה**. - החלטה זו מחדדת את המסגרת המשפטית על ידי תיחום מפורש של היקף סמכויות הנאמן בהליכי פשיטת רגל הנוגעים לזכויות אישיות, ומשקפת התפתחות לקראת הרמוניה של הפסיקה עם הוראות החוק. **סיכום חידושים משפטיים:** - אישור האופי האישי של זכויות הפטור ממס רווחי הון. - הבהרה כי הזכות ניתנת למימוש רק על ידי הבעלים היחיד, ולא על ידי צדדים שלישיים, אלא אם החוק מתיר זאת במפורש. - הכרה בכך שנאמנים, כמוטבי זכויות שיוריות, יכולים להפעיל שיקול דעת כדי לייעל את מימוש הנכסים לטובת הנושים. - הבנה משופרת של גבולות סמכות צד שלישי במימוש זכויות אישיות במהלך הליכי פשיטת רגל. ניתוח מקיף זה מצביע על כך שהשינוי המשפטי והעקרונות שנוסחו משמשים להגנה על זכויות הפרט תוך מתן מנגנונים לנאמנים לפעול באחריות לטובת הנושים בגבולות החוק.