ע"א 7771/02

תקציר

המערער, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 1997 והוא נכה בשיעור של 100%, ערער על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין גובה הפיצויים שנפסקו לו. עיקר המחלוקת נגעה להיקף הטיפול הסיעודי שיידרש למערערת בעתיד. בית המשפט המחוזי פסק לו 1,400,000 ₪ עבור טיפול סיעודי עתידי בהתבסס על הקביעה כי הוא זקוק לעזרה במטלות הבית אך עצמאי בפעילותו היומיומית. המערער טען כי הסכום אינו מספיק ויש להגדילו לשיעור דומה לזה שנפסק בפרשת אקסלרד בגין קוואדריפלגים. בית המשפט העליון קבע, כי צרכיו של המערער, שסבל משיתוק אך לא סבל ממגבלות נפשיות או קוגניטיביות, היו פחותים מצרכיו של המערער. נמצא כי המערערת נזקקה לסיוע במטלות הבית ובסיעוד אישי חלקי, ואינה נזקקת להשגחה מסביב לשעון. לפיכך קבע בית המשפט העליון כי 6,500 שקל לחודש הם פיצוי הולם, ותיקן את הסכום הכולל בהתאם. יתר פסקי הדין של בית המשפט המחוזי, לרבות ניכויים מהפיצויים, אושרו. הערעור התקבל בחלקו, והמשיבים חויבו לשלם למערערת שכר טרחת עורך דין והוצאות בסך של 15,000 ₪.