תה"ס 26125-04-19

תקציר

התובע, שהתגרש לאחרונה מאשתו, הנתבעת, טען כי יש לבטל את הסכם הגירושין בשל מצג שווא, הטעיה וניצול. הוא טען כי סבר כי שכרו של הנתבע נמוך בהרבה מכפי שהיה בפועל, כי הוטעה לחשוב כי עורך דינו של הנתבע ייצג אותו, כי היה במצב נפשי קשה בעת חתימת ההסכם וכי תנאי ההסכם היו מפלים ודרקוניים. עם זאת, השופט לא מצא ראיות להונאה, עושק או הונאה כלשהם שבוצעו על ידי הנאשמת או עורך דינה. השופטת ציינה כי גם אם גרסת התובע לאירועים הייתה נכונה, דבר שהשופטת לא קיבלה, עדיין לא הייתה סיבה מספקת לבטל את ההסכם. גם טענת התובע כי לא היה מודע לזכויותיו ולא בדק אותן טרם חתימת ההסכם נדחתה, שכן השופט לא מצא כל ראיה למצג שווא כלשהו. תחת זאת, השופטת הגיעה למסקנה כי פזיזותה וטעותה של התובעת בשיקול הדעת בנוגע לכדאיות ההסכם אינן עילה לביטול. לפיכך נדחתה התביעה, והתובע חויב בהוצאות הנתבע בסך של 20,000 ₪.