ת"א 40924-08-21

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעת התובע לנזקים כתוצאה מתאונת עבודה, אך מורה לנתבעים לפצות את התובע בסכום של 23,500 ₪, לצד 5,000 ₪ הוצאות ואגרות, בעקבות החלקתו ונפילתו באתר בנייה. הערעור דורש הסבר מפורט למסקנתו של בית משפט קמא בסוגיית הרשלנות, ולשאלת הרשלנות התורמת, גובה הנזק והניכויים החלים. בית המשפט מבטל את פסק הדין הקודם ושוקל מחדש את השאלות שהועלו, ובסופו של דבר מכריע לטובת הנתבעים. עדותו של התובע עצמו, יחד עם היעדר הראיות שהציגה ההגנה, משכנעות את בית המשפט כי התאונה אירעה כתוצאה מרשלנות הנתבעים בכך שלא פיקחו על התקנת מדרגות לא בטיחותיות, עליהן החליק התובע בעת שנשא כלים כבדים. הנתבעים, לרבות מעסיקו של התובע והקבלן הראשי, נמצאו כמי שמוטלת עליהם חובת זהירות מושגית כלפי התובע. נמצא כי התובע תרם לתאונה בשל רשלנותו שלו בנשיאת מטען כבד, וייחסו לו 15% אשם תורם. נכותו התפקודית של התובע נקבעה בשיעור של 5%, ושכרו היומי נקבע על 7,500 ₪. בית המשפט פוסק לתובע פיצויים שונים, ביניהם 26,250 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר, 35,000 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים, 40,000 ₪ בגין כאב וסבל ו-5,000 ₪ בגין סיוע בעבר ובעתיד והוצאות רפואיות. הניכויים מבוצעים בגין אשמתו התורמת של התובע ותשלומי המוסד לביטוח לאומי, כך שהפיצוי הכולל עומד על 23,500 ₪, שישולמו על ידי הנתבעים.