עמ"נ 1464-12-17

תקציר

המחלוקת היא בין עיריית פתח תקווה לבין המערערים, בעלי שטחי המשרדים בעיר, בנוגע לארנונה הנגבית בגין שטחי המשרדים הכוללים מרפסת צמודה. הבעלים ערערו על החלטת ועדת הערר שקבעה כי השטח שבמחלוקת הוא מרפסת ולא גג, וכי יש לחייבו לפי השימוש העיקרי בנכס - משרדי תעשייה - ולא לפי סיווג ספציפי. בית המשפט קבע כי קביעת ועדת הערר כי השטח הוא מרפסת ולא גג היא סבירה ואין להתערב בה, על סמך הראיות והביקור במקום. עוד קבע בית המשפט כי ועדת הערר שגתה בכך שלא בחנה את הסיווגים הספציפיים בצו הארנונה לחיוב שטח המרפסת, וכי יש לחייב את המרפסת לפי הסיווג הספציפי של מרפסת לא מקורה ולא לפי הסיווג השיורי של הנכס העיקרי. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי טענת המערערת מס' 2 בדבר גודל שטח המרפסת לא הועלתה בערעור ומהווה הרחבה בלתי מתקבלת על הדעת של הערעור, ועל כן טענה זו נדחתה. כתוצאה מכך, שטח מרפסת של 245.65 מ"ר יחויב לפי התעריף הספציפי למרפסת לא מקורה ולפי התעריף המלא של משרדי תעשייה.