ת"א 2087/00

תקציר

התיק עוסק בסכסוך חוזי בין שתי חברות פרטיות לבין משרד הבינוי והשיכון ("הנתבעת") בנוגע למכרז לבנייה מהירה של יחידות דיור כדי לתת מענה למחסור לאומי עקב גל עלייה מברית המועצות לשעבר בתחילת שנות התשעים. התובעים, אלתר צבי ובני בע"מ ואלמור חברה לבניה, הנדסה ופיתוח בע"מ, תבעו את הנתבע בגין הפרת חוזה ודרשו פיצוי בגין הוצאות והפסדים נוספים. עיקר הטענות הן על תשלומים נוספים שנקבעו בחוזה לבניית בתים במספר אתרים ולפיצול אתרים, חישובי ריבית בגין פיגורים בתשלומים, ופיצוי בגין אובדן רווחים בפרויקט נדל"ן נפרד ברחובות שלטענת התובעים נאלצו לנטוש בשל עיכובי התשלום של הנתבע והוצאות נוספות שנגרמו בגללו. השופט פסק לטובת התובעים בנושאים מסוימים ונגדם בנושאים אחרים. ראשית, התובעים זכאים לתשלומים נוספים הן עבור אתרי ריבוי והן עבור פיצול בשיעורים שייקבעו לאחר דיון הוכחות. שנית, ממצאיו של פסק דין קודם של בית המשפט בתיק דומה בו היו מעורבים הנתבע וקבלן נוסף אינם מבססים השתק במקרה זה, והנתבע אינו מושתק מלהעלות את טענותיו. שלישית, התובעים זכאים לריבית על פיגורים בתשלומים המחושבים לפי חוק ההלכה פסוקה ולא לפי שיעור ריבית הפיגורים הגבוה יותר כפי שנטען על ידם. לבסוף, אין לפצות את התובעת אלתר צבי ובני בע"מ בגין אובדן רווחים בפרויקט רחובות משום שלא הייתה צד לחוזה עם הנתבעת, הנזק לא היה צפוי בעת כריתת החוזה ולא הייתה יריבות בינה לבין הנתבעת. השופט קבע משפט ל-1 במאי 2005 והחליט שאף אחד מהצדדים לא יישא בהוצאות, מאחר ששניהם פעלו באופן לא הוגן בדרכים מסוימות במהלך ההליך המשפטי.