רע"א 29264-02-23

תקציר

פסק הדין המדובר מקבל את ערעורה של הכשרה והופך את החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו להחריג את חוות דעתו של המהנדס יובל יחזקאל מהתיק. התיק סובב סביב תביעה לתגמולי ביטוח בעקבות נזקים שנגרמו למלונית במהלך המהומות בעיר העתיקה בעכו במאי 2021. בעוד חברת הביטוח דחתה את התביעה, בנימוק של היעדר כיסוי לאירוע המדובר, התובע טען כי הפוליסה מכסה את הנזקים ותבע פיצוי בגין אובדן השתכרות, בסך 145,500 ₪. חוות הדעת של המהנדס, שהערכאה הנמוכה יותר החריגה, נוגעת לתקופה הנדרשת לשיפוץ המוטל לאחר המהומות, שלטענת ההכשרה הייתה כ-50 ימי עבודה ולא כ-100 הימים שהתובע תבע. בית משפט השלום פסק לטובת התובעת, בקובעו כי חברת הביטוח לא חלקה על אומדן הנזק במכתב הדחייה שלה ולכן, בהתאם להנחיות שקבע המפקח על הביטוח, אין לאפשר לה להציג ראיות כאלה בשלב זה. עם זאת, פסק הדין מקבל את ערעורה של הכשרה על החלטה זו. לטענתה, גובה הנזק נחשב תמיד שנוי במחלוקת וכי חברת הביטוח אכן חלקה על הטענה בכתב ההגנה שלה, ולכן יש לקבל את חוות דעתו של המהנדס כראיה. כמו כן, פסק הדין מדגיש כי חברות הביטוח אינן נדרשות לבסס את דחייתן על חוות דעת מומחה בנוגע לסכומי הנזק בכל מקרה, שכן מטרת ההנחיות היא שבעלי הדין יתייחסו לסוגיה בבית המשפט. ההחלטה לפסול את הראיה נתפסת כצעד קיצוני, ובית המשפט מפעיל את שיקול דעתו כדי לאפשר את חוות הדעת, מה גם שהיא לא תפגע בעניינו של התובע שלא לצורך. משכך, הערעור מתקבל, דחיית הראיות מתהפכת, והתובע מחויב לשאת בהוצאות ההכשרה ובשכר טרחת עורך הדין בסך 5,000 ₪, בעוד הערבות מוחזרת להכשרה. פסק דין זה משמש תזכורת לכך שהתנגדויות להחלטות פרוצדורליות נשמעות בדרך כלל במהלך ערעור על פסק דין סופי, אך ניתן להעניק להן סעד ביניים, במקרה זה, כדי לאפשר הליך ראייתי מקיף.