ס"ק 1002/04

תקציר

פסק הדין דן בחוקיות שיעורי ההפרשה לקרנות פנסיה למורים ולמעסיקיהם, המוסדרת כיום בחוק הפיקוח על הביטוח, חוק הפיקוח על קופות גמל ותקנות קופות גמל. שיעורי ההפרשות למורים ולמעסיקים נקבעו בהסכמים קיבוציים, אך הם מנוגדים לתקנות קופות גמל הקובעות את שיעורי ההפרשה המרביים. בית המשפט קובע כי המדינה רשאית לחייב מורים ומעסיקיהם לעמוד בשיעורי ההפרשה הקבועים בחוק בתקנות קופות גמל. השיעורים הנוכחיים בתקנות לקרנות חדשות הם 5.5% לעובדים ועד 15.83% למעסיקים, כאשר מורים מפרישים 4% ומעסיקיהם 13.5%. בית הדין מחליט כי על המורים להפריש 1% נוספים כדי להגיע לשיעור הרגולציה של 5%, ובהתאם יש להפחית את הפרשות המעסיקים ב-1% ל-12.5%. 1% נוספים אלה יתווספו לשכר הברוטו של המורים. פסק הדין ייכנס לתוקף חודשיים לאחר מתן פסק הדין, מה שייתן לשני הצדדים זמן להיערך לשינוי בהסדרי הגבייה. באשר לקרנות הוותיקות, בית הדין קובע כי השיעורים הנוכחיים של 5.5% למורים ו-15% למעסיקים אינם בלתי חוקיים, שכן הם אינם חורגים מהמקסימום הרגולטורי של 15.83% למעסיקים. טענת המדינה כי אין להתחשב בגידול של 1.5% בהפרשות העובדים לפי חוק התכנית הכלכלית לשנת 2003 נדחית, שכן סביר להניח שהמחוקק היה ער לשיעורי התרומה השונים במגזרים השונים. היבטי המס והשלמת פיצויי הפיטורים אינם בסמכותו של בית המשפט ויוותרו להכרעת הצדדים או במועד מאוחר יותר. עתירת הסתדרות המורים מתקבלת באופן חלקי, והמדינה נדרשת להתאים את שיעורי ההפרשה של מורים ומעסיקיהם לקרנות הפנסיה החדשות לשיעורים המפורטים בפסק הדין.