ת"א 1108/01

תקציר

פסק הדין עוסק באחריות לתאונה שבה ענף עץ אקליפטוס נפל על תובע וכתוצאה מכך נגרמו לו חבלות קשות ושיתוק. האירוע התרחש ביום סוער בחיפה כאשר התובע הלך על המדרכה. השאלה העיקרית הייתה מה מקורו של הענף המסוכן: האם הוא נפל מעצים בשטח ציבורי, בשדרות האקליפטוס, או מעץ בחצר פרטית. עדויות מומחים של אגרונומים היו סותרות: ד"ר רבס, מטעם התובע, טען כי הענף הגיע מהעצים הציבוריים, ואילו ד"ר הל-אור, שתמך בתחילה בעירייה, שקל מאוחר יותר מחדש את עמדתו בשל ראיות חדשות. עדים, לרבות חברו של התובע, תמכו בטענה כי הוא נפל מעץ ציבורי. בית המשפט קבע כי הענף שייך ככל הנראה לעצים בשדרות האקליפטוס, וטען לרשלנות העירייה בהיעדר תוכנית יזומה לטיפול במפגעים ידועים של עצים אלה. למרות אילוצים תקציביים שטענה העירייה, הדגיש בית המשפט את חובת הזהירות ודחה את הטענות בדבר כוח עליון בשל תנאי מזג האוויר הצפויים. פסק הדין הדגיש את כישלונה של העירייה לנצל את סמכותה הרגולטורית כדי לצמצם סיכונים אלה. התובעת נקבעה כמי שלא התרשלה באופן תורמת שכן לא לקחה סיכונים בלתי סבירים בהליכתה. בסופו של דבר, בית המשפט פסק כי העירייה אחראית לנזקים, וחייב אותה לכסות הוצאות משפטיות של צדדים שלישיים המעורבים בתיק. ההחלטה משקפת שיקולים רחבים יותר של הבטחת שלום הציבור והרתעה מיטבית באמצעות הטלת אחריות על הרשות האחראית לסיכונים צפויים.