LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 60538-10-25

החלטה שלום אשקלון

📋
מספר הליך60538-10-25
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך23 בנובמבר 2025
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזאשקלון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. ירון ישעיהו
👨‍⚖️
שופטיםמיטל חלפון-נזריאן

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה המשפטית שניתנה על ידי בית משפט השלום באשקלון, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **כותרת התיק:** ת"פ 60538-10-25 מדינת ישראל נ' ישעיהו (עציר) **בית המשפט:** בית משפט השלום באשקלון **השופטת:** סגנית הנשיא מיטל חלפון-נזריאן **תאריך ההחלטה:** ג' כסלו תשפ"ו, 23 בנובמבר 2025 **מהות ההחלטה:** ההחלטה קובעת דיון מענה, כפי שמפורט בסעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ליום 15.1.2026 בשעה 09:00. **ניתוח משפטי - עקרונות וחידושים:** 1. **סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי:** * **העיקרון המשפטי:** סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי קובע את מסגרת הדיון המוקדם (או "דיון מענה") במשפט הפלילי. מטרתו של דיון זה היא לייעל את ההליך המשפטי, לחסוך בזמן שיפוטי יקר, ולהבטיח שהצדדים יגיעו לדיון העיקרי כשהם מוכנים ומגובשים. במסגרת דיון מענה, בית המשפט שומע את טענות הצדדים לגבי הסוגיות המשפטיות והעובדתיות הרלוונטיות, וכן לגבי העדים המוזכרים בכתב האישום. * **החידוש (היישום):** ההחלטה מיישמת את הסעיף באופן ישיר. הדרישה המפורשת מהצדדים "להיות ערוכים למתן מענה מפורט וכן התייחסות לכל אחד מהעדים המפורטים בכתב האישום" מלמדת על כך שהשופטת מתכוונת למצות את הפוטנציאל של דיון המענה. אין כאן חידוש מניסוחו של הסעיף, אך ישנה הדגשה של אופי הדיון הנדרש – דיון פרודוקטיבי וממוקד. 2. **התייחסות לעדים:** * **העיקרון המשפטי:** כחלק מדיון המענה, בית המשפט נוהג לבחון את רשימת העדים המוצעים מטעם התביעה וההגנה. מטרת בחינה זו היא לוודא את הרלוונטיות של כל עד, למנוע עדות מיותרת, ולעיתים אף לבחון אפשרות של זימון עדים חסרים או הסרת עדים שאין להם נגיעה ישירה לבירור האשמה. * **החידוש (היישום):** הדרישה להתייחסות "לכל אחד מהעדים המפורטים בכתב האישום" מחזקת את הגישה הפרקטיקת של ניהול הליך יעיל. בית המשפט לא מסתפק רק בסקירה כללית, אלא דורש התייחסות פרטנית לכל עד, דבר המצביע על שאיפה לצמצום הצורך בהעדת עדים שאינם הכרחיים. 3. **הנאשם כ"עציר":** * **העיקרון המשפטי:** ציון "עציר" ליד שם הנאשם מעיד על מעמדו של הנאשם – הוא עצור במסגרת ההליך הפלילי. הדבר משפיע על מגוון היבטים, לרבות ההליכים הדחופים יותר, האפשרויות לקיצור הליכים, והצורך של בית המשפט לוודא כי זכויותיו של העצור נשמרות. * **החידוש (היישום):** הדגשת מעמדו של הנאשם כעצור מחייבת את בית המשפט, ובמקרה זה את המזכירות, לנקוט בצעדים מיוחדים לזימונו. ההנחיה "וכן את הנאשם באמצעות שב"ס" (שירות בתי הסוהר) היא דוגמה קלאסית לאופן שבו מעמדו של עצור משפיע על הלוגיסטיקה של ניהול הדיון. 4. **החלטה בהיעדר הצדדים:** * **העיקרון המשפטי:** החלטות רבות בהליך הפלילי, במיוחד כאלו הנוגעות לניהול הדיון וקביעת מועדים, ניתנות בהיעדר הצדדים (במקרה זה, בהיעדר עורך הדין של הנאשם והתביעה). הדבר אפשרי כאשר ההחלטה מתבססת על התיק הקיים ועל החלטות דיוניות בלבד. * **החידוש (היישום):** החלטה זו, שקובעת מועד לדיון מענה, היא דוגמה סטנדרטית להחלטה דיונית שניתן לקבל בהיעדר הצדדים. המטרה היא לקדם את ההליך ללא דיחוי מיותר. **סיכום:** ההחלטה היא החלטה דיונית קלאסית, המדגימה את יישום סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי. היא מבטאת שאיפה לניהול הליך פלילי יעיל, ממוקד ופרודוקטיבי, תוך שימת דגש על הכנת הצדדים לדיון, התייחסות פרטנית לעדים, והתחשבות במעמדו של הנאשם כעצור. אין בה חידוש מהפכני, אך היא משקפת את הפרקטיקה המשפטית המקובלת והשאיפה ליעילות בהליכי בית המשפט.

חקיקה מקושרת

חוק סדר הדין הפלילי

ת"פ 60538-10-25 מדינת ישראל נ. ירון ישעיהו, שלום (23.11.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית