עמ"נ 55405-10-10

תקציר

הערעור נסב על סיווג הנכס של המערערת לצרכי ארנונה. המערערת טענה כי יש לסווג את שטחי המשרדים שלהם כ"תעשייה" ולא כ"משרדים, מסחר ושירותים". הם גם קראו תיגר על סיווג אולם התצוגה שלהם כ"תעשייה". בית המשפט מצא כי החלטת הוועדה לסווג את שטחי המשרדים כ"משרדים, מסחר ושירותים" הייתה חוקית, שכן השימוש בנכס היה בעיקר לשיווק ולא לפעילות ייצור. הוועדה הצדיקה החלטה זו במידה מספקת והיא צריכה לעמוד. עם זאת, בית המשפט מצא כי הוועדה לא הצדיקה במידה מספקת את סיווגה של אולם התצוגה. היא הנחתה את הוועדה לשקול מחדש סוגיה זו, ולהביא בחשבון את הפרשנות התכליתית של המונח "רהיטים" בפקודת הארנונה, שעשוי לכלול דלתות כחלק מרהיטי בית. עוד הורה בית המשפט לוועדה לברר עובדתית האם המשרדים הסמוכים הם חלק מאולם התצוגה, דבר שישפיע על סיווג שטח אולם התצוגה כמעל או פחות מ-300 מ"ר. הבהרה זו התאימה ביותר לוועדה, ויש לאפשר למערערים להגיש מסמכים מתוקנים לתמיכה בטענתם. לבסוף הורה בית המשפט כי כל צד יישא בהוצאותיו, ופסק הדין יישלח לבאי כוח הצדדים.