עע"מ 4696/07

תקציר

המחלוקת נסובה סביב פיתוח תשתיות על פיסת קרקע שבבעלות המערערים, שהמועצה המקומית הייתה אמורה לבצע. הבעלים רצו שהפיתוח ייעשה במהירות כדי שיוכלו למכור את הנכס לאחר בנייתו. עם זאת, למועצה לא היו הכספים הזמינים באותה עת. כדי לפתור זאת, חתמו הצדדים על מסמכי התחייבות המפרטים את התחייבות הבעלים לתרום כספית לעבודות הפיתוח מראש. הבעלים טענו כי מסמכים אלה היו כפויים ועושקים, דבר שבית המשפט דחה בשל היעדר ראיות והחלופות הסבירות העומדות לרשות הבעלים. המקדמות המפורטות במסמכי ההתחייבות פורשו כאומדנים ראשוניים, בכפוף להתאמות נוספות לאחר השלמת עבודות הפיתוח. עוד קבע בית המשפט כי עלויות הפיתוח היו סבירות וקיבל את קביעתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה, שהתבססה בעיקרה על חוות דעת מומחים. יתר על כן, בית המשפט ציין כי למועצה, כרשות מינהלית, חייב להיות בסיס משפטי ברור לדרוש תשלומים מאזרחים, דבר שלא ניתן די בו במקרה זה. עם זאת, מאחר שתשלומי ה"תרומה" הועלו באיחור וההחלטה לא נסמכה על נקודה זו, בחרו השופטים שלא להעמיק בסוגיה זו. לבסוף, הסכים בית המשפט עם ממצאי בית המשפט המחוזי בנוגע לשימוש בכספים והיעדר הראיות שהציגו הבעלים בנוגע לתכנון פרויקט הפיתוח. השופט א' פוגלמן הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעורים והמליץ לעמיתיו שלא להורות על הוצאות. השופטים א' א' לוי ומ' נאור הסכימו עם פסק הדין.