רע"א 3954/15

תקציר

בית המשפט החליט כי בקשת רשות הערעור על פסק הבוררות במקרה זה תידחה. החלטת הבורר, שהתמקדה בפרשנות ההסכם בין הצדדים ובהערכת מהימנותם, נחשבת סופית. השופטת הדגישה כי מקרה זה אינו מתאים להגדרת "מקרים חריגים ומוגבלים" המצדיקים ביטול פסק בוררות, שכן אין בו שאלות עקרוניות או חשש לעיוות דין. על אף שהמבקש טען כי נפלו טעויות יסודיות ביישום החוק על ידי הבורר, השופט סבר כי טענות אלה אינן מבוססות ואין בהן די כדי ליתן רשות ערעור. תחת זאת, הדגישה השופטת את קביעתו הנחרצת של הבורר בדבר חוסר תום הלב של המבקש, את הודאתו של המבקש בביטולו האפשרי של ההסכם ואת הפער בין התמורה המוסכמת לבין העבודה שבוצעה על פי ההסכם. עוד ציינה השופטת כי חלק מנימוקי הבורר, בעיקר בנוגע לראיות בעל פה, עשויים להיות פתוחים לערעור, אך אין בכך כשלעצמה הצדקה מספקת למתן רשות ערעור. לפיכך, הבקשה נדחית ללא פנייה, ולא נפסקות הוצאות.