ע"פ 70306/06

תקציר

המערער הורשע בגרימת מוות ברשלנות ונגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל, עבודות שירות, לצד שישה חודשי מאסר על תנאי ושמונה שנות פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה. בנוסף, חויב המערער לשלם לכל אחד משני ילדיו של המנוח פיצוי בסך 30,000 ₪. הערעור מערער על יסודות הפסילה והפיצוי בגזר הדין. בית המשפט אינו מוצא סיבה להתערב בתקופת הפסילה אך מסכים להפחית את סכום הפיצוי ל-20,000 שקל עבור כל ילד. המערער, נהג אוטובוס, הודה בכתב האישום שתוקן בשל רשלנותו בתאונה שגרמה למוות. נסיבות התאונה, עברו התעבורתי של המערער וגילו נלקחו בחשבון בקביעת העונש. הפיצוי משמש מרכיב אזרחי בענישה, ומעניק סעד לנפגעים ללא צורך בתביעה אזרחית, לצד השפעה שיקומית על המערער. הגם שניתן היה לשלול את רישיונו של המערער לחלוטין, בית המשפט נוהג בסלחנות, בהתחשב בנסיבותיו של המערער. ההחלטה להטיל פיצוי מופחת של 20 אלף שקל לכל ילד מתבססת על פסיקות קודמות ועל זמינות ביטוח לתאונות דרכים. לפיכך הערעור מתקבל באופן חלקי, תוך הפחתת סכום הפיצוי אך השארת תקופת הפסילה ללא שינוי.