ע"א 35/83

תקציר

במקרה הנוגע לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), הגישו המערערים, שהם אשתו וילדיו של המשיב 3, תביעת מזונות נגדו ונגד המשיבים 1 ו-2, שנטען כי הם הוריו. המשיבים 1 ו-2 ביקשו לדחות את התביעה, בטענה כי הם אינם ההורים ואינם חייבים במזונות על פי החוק, שכן המערערים יכולים תיאורטית לקבל מזונות מהמשיב מס' 3, אשר חויב על פי פסק דין לשלם מזונות. בית המשפט המחוזי דחה תחילה את הטענות נגד המשיבים 1 ו-2, תוך שהוא מצדד בטענתם. עם זאת, בערעור הפך בית המשפט העליון החלטה זו, והדגיש כי יש להשתמש בסמכות לדחות תביעה על הסף במשורה ורק כאשר לא ניתן להעניק סעד אפשרי על בסיס התביעה. בית המשפט הדגיש כי מחלוקות עובדתיות, כגון הורותם של המשיבים 1 ו-2 או חוסר יכולתו של המשיב מס' 3 לשלם מזונות, צריכות להיפתר באמצעות ראיות ולא להידחות בטרם עת. פסק הדין קבע, כי האפשרות שהמערערים לא יוכלו לגבות מזונות מהמשיב 3 בשל מצוקתו הכלכלית או היעדרותו מישראל היא עילה מספקת לתביעות נגד המשיבים 1 ו-2. הערעורים התקבלו, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי להמשך הליכים, תוך מתן אפשרות למערערים לתקן את תביעתם במידת הצורך.