ע"פ 4067/09

תקציר

להלן סיכום מקיף של פסק הדין: אדם הורשע בניסיון לגנוב רכב ובעבירה של חבלה בזדון. במסגרת הסדר טיעון תוקן כתב האישום נגדו. ההרשעה התבססה על הודאתו כי פרץ לרכב וגרם נזק לחוטי ההתנעה בניסיון לגנוב אותו ב-21 במרץ 2006. תסקיר שירות המבחן ציין את היעדר דפוס התנהגות בעייתי עקבי של המערער והכיר בכך שהוא מקבל אחריות מלאה למעשיו. עם זאת, הדו"ח הדגיש גם את ההשפעה המרתיעה של ההליך המשפטי על המערער. בית משפט קמא, תוך שהוא מכיר בנסיבותיו האישיות של המערער, לרבות עברו הפלילי המצומצם ותחומי אחריותו בעבודה, קבע כי חומרת העבירה מחייבת עונש מאסר. השופט הגיע למסקנה כי שכיחותן של עבירות הקשורות לרכב מצדיקה עונש חמור ומאסר על תנאי אינו צפוי להוות הרתעה יעילה. כתוצאה מכך נגזרו על המערער שמונה חודשי מאסר. בערעור על פסק דין זה נטען כי גזר הדין היה מחמיר יתר על המידה ולא שקל כראוי את נסיבותיו האישיות של המערער. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, תוך שהיא מדגישה את שכיחות עבירות הרכב ואת הצורך בהרתעה ברורה. בית המשפט קבע, כי חרף נסיבותיו האישיות של המערער, עונשו של בית משפט קמא הולם ומידתי ביחס לעבירה. הערעור נדחה, והמערער חויב להתחיל לרצות את עונשו בן שמונת החודשים שנגזרו עליו ביום 19.4.2009 בשעה 9:00 בבוקר בבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים.