תת"ע 6962-05-12

תקציר

הנאשם הואשם בכך שנסע במהירות מופרזת במהירות של 147 קמ"ש באזור 90 קמ"ש בכביש 90, על פי מדידות שביצעו שוטרים באמצעות מכשיר אכיפה מסוג "דבורה". עם זאת, בית המשפט זיכה את הנאשם בשל ספק סביר שנבע מחוסר ראיות מספיקות שהציגה התביעה. המדינה לא הצליחה להוכיח די הצורך את תקינות מכשיר המדידה, ובפרט את דיוקו של מבחן "חזק" קריטי, המטיל ספק באמינות המכשיר ששימש למדידת מהירותו של הנאשם. מבחן זה, החיוני לדיוק המכשיר, מאפשר סטייה מרבית של 2 קמ"ש. קצין התביעה לא יכול היה לאשר את תוצאות הבדיקה הקולית שבוצעה במכשיר, ואף לא הבהיר את משמעות הסימונים ששימשו לציון הצלחת הבדיקה. הדבר יצר ספק סביר לשופט, שהדגיש את חשיבות זכותו של הנאשם לוודא את תקינות מכשיר המדידה שהופעל נגדו. לפיכך, פסק השופט לטובת הנאשם, והדגיש את הצורך של המשטרה לשפר את תיעוד תוצאות הבדיקה למכשירי מדידה כאלה כדי להבטיח שקיפות ודיוק במקרים עתידיים. ההחלטה התקבלה בנוכחות שני הצדדים, והעתק מפסק הדין יישלח לאגף תביעות תעבורה במשטרת ישראל.