ת"א 11009-11-13

תקציר

התובעת, מנויה ותיקה במועדון הספורט של הנתבעת, סבלה מפסוריאזיס, מחלת עור לא מדבקת, שגרמה לפגיעה אסתטית בעורה. המציל של הנאשם ניגש אליה ושאל על מצבה מול מנויים אחרים, ולאחר מכן מנע ממנה להיכנס לבריכה, בנוכחות אחרים, למרות שסיפקה אישור רפואי המאשר שמחלתה אינה מדבקת. הנאשם גם חסם את כניסתה לשטח המועדון באופן אלקטרוני, ואיפשר לה גישה רק למתקנים שאינם ימיים. מעשיו של הנתבע השפילו את התובע מספר פעמים לעיני אנשי המועדון והצוות. בית המשפט מצא כי מעשיה של הנתבעת מהווים הפליה על רקע מחלתו של התובע, מוגבלות גופנית ועבירה על חוק איסור הפליה במוצרים, שירותים וכניסה לבילוי ולמקומות ציבוריים. זאת ועוד, התנהלות עובדי הנתבעת כלפי התובעת, ובפרט כלפי המציל ומנהל האירועים, היוותה עוולת לשון הרע, שכן הם הודיעו במפורש ובעקיפין למנויים אחרים על איסור הכניסה לבריכה של התובעת בשל מחלתה, דבר שהשפיל והשפיל אותה בעיניהם. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 35,000 ₪, בצירוף החזר דמי מנוי ושכר טרחת עורך דין, בסך 45,992 ₪, בתוך 30 יום.