ע"א 72256-05-24

תקציר

מטרת הערעור היא להפוך פסק דינו של בית משפט קמא שקבע כי המערערת אחראית לנזק שנגרם לרכבו של אורח כתוצאה מנפילת אבן בחניון המלון. המערערת היא הבעלים של המקרקעין עליהם ממוקמים המלון והחניון שלו. בית המשפט מצא כי הנזק נגרם כתוצאה מנפילת אבן מההר הגובל בחניון, ולא מקיר המלון, כפי שנטען בכתב התביעה. בעוד שהממצאים העובדתיים מתקבלים, השופט מגיע למסקנה כי המשיב לא הצליח להוכיח את רשלנותו של המערער. טענת המשיב כי המערערת הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי האורחים אינה משכנעת, שכן הנזק נגרם ממפגע חיצוני שאינו בשליטת המערערת. הראיות שהוצגו, לרבות תצלומים, אינן מספיקות כדי לבסס רשלנות ללא כל חוות דעת או ראיות תומכות. בנוסף, טענת המשיב בכתב התביעה הטעתה את המערערת באשר לאופי האירוע, ולפיכך אין זה הוגן להטיל עליה אחריות. השופט מדגיש כי על המשיבה, חברת ביטוח, היה להציג ראיות או הסברים משכנעים יותר. זאת ועוד, תחולתו של סעיף 12 לחוק האפוטרופוסים מוטלת בספק, והכחשת האירוע בכתב ההגנה על ידי המערערת אינה מהווה עילה מספקת לחבות. ככלל, השופט מקבל את הערעור, מבטל את חובת התשלום של המערער ומורה למשיב לפצות את המערער בגין הוצאות מסוימות. כמו כן חויב המשיב בסך הוצאות ההליך.