ת"א 12849-03-20

תקציר

התובע, מומחה ברפואת משפחה, היה מעורב בתאונת דרכים חזיתית וסבל מחבלות קשות. הוא תבע את הנתבע בטענה כי התאונה גרמה לו לליקויים פיזיים וקוגניטיביים שהשפיעו על יכולתו לעבוד כרופא, ובכך שינתה את מסלול הקריירה שלו והפחיתה את כושר השתכרותו. בית המשפט מינה מומחים אורתופדיים ופסיכיאטריים להערכת נכותו הרפואית של התובע. המומחה האורתופדי קבע כי לתובע נכות אורתופדית משוקללת בשיעור של 27%, ואילו המומחה הפסיכיאטרי קבע נכות נפשית משוקללת בשיעור של 19.25%. הנאשם פקפק בחוות הדעת של המומחים, אך בית המשפט מצא אותן מנומקות ומשכנעות. לפיכך, קיבל בית המשפט את חוות הדעת הרפואיות והגיע למסקנה כי לתובע נכות רפואית משולבת בשיעור של 41%. בית המשפט בחן גם את השפעת התאונה על נכותו התפקודית וכושר ההשתכרות של התובע. נמצא כי נכותו הרפואית של התובע משקפת נאמנה את מגבלותיו התפקודיות. באשר לכושר ההשתכרות, ציין בית המשפט כי החלטת התובע לשנות את התמחותו מרפואת משפחה לטיפול פליאטיבי נבעה מהתאונה ומהמגבלות התפקודיות שהוטלו עליו. בית המשפט בחן בקפידה את השתכרותו של התובע לפני ואחרי התאונה וחישב את הפסדי שכרו בעבר ובעתיד, תוך התחשבות בתקרת השכר המשולשת הקבועה בחוק. בנוסף, פסק בית המשפט לתובע פיצוי בגין עזרה לזולת, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. סך הפיצויים הסתכם ב-3,203,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. סכום זה שיקף את נזקי התובע כתוצאה מתאונת הדרכים. פסק הדין הורה לנתבעת לשלם לתובע את הפיצוי הנקוב בתוך 30 יום.