ע"ע 11534-01-16

תקציר

בית הדין אישר פסיקה קודמת שאפשרה למשיב (מעסיק) לנכות 11,425 ₪ מהסכומים המגיעים למערערת (עובדת), כפיצוי בגין זיכויי מס שהוחלו באופן שגוי בתקופת כהונתו של העובד. השופטת דחתה את תביעת העובד לשכר נטו, וקבעה כי הראיות תומכות במסקנה כי שכרו של העובד השתנה עם וללא ניכויי מס. השופטת בחנה גם את סוגיית קיזוז סכום זה, והגיעה למסקנה כי יש לעשות זאת באופן שוויוני, בהתחשב בכך ששני הצדדים פעלו בתום לב וכי המעסיק היה אחראי לתשלום המסים המדוברים. השופטת פירטה מסגרת לניתוח מקרי קיזוז, המביאה בחשבון את התנהלות הצדדים, הסכום שיש לקזז, מידת ההסתמכות על התשלום, עיתוי בקשת הקיזוז ומהות התשלום שממנו יבוצע הקיזוז. במקרה זה, מאחר שהמעסיק פעל בתום לב והעובד לא ידע על תשלום היתר, חלוקה של 50/50 מסכום ההשבה נמצאה ראויה. כמו כן, השופטת טענה כי יש להתחשב בציפיותיו הסבירות של העובד ובמהות הזכויות העומדות על הפרק. במקרה זה, קיזוז מחצית הסכום הבטיח כי תביעתו של העובד תישאר בעלת משמעות כלכלית, ושימש תמריץ לתביעות מוצדקות. בסופו של דבר קבעה השופטת כי המשיב יוכל לנכות רק מחצית משווי נקודות הזיכוי, קרי 5,712.5 שקל, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה החל מיום 1.8.2014. ההחלטה שלא לפסוק הוצאות לאף אחד מהצדדים אושרה אף היא.