ע"א 8250/11

תקציר

חברה המייצרת מוצרים הקשורים לדיאגנוסטיקה ממוחשבת חתמה בשנת 1996 על חוזה עם שלושה משיבים לתשלום עמלה של 15% עבור תיווך בין החברה לעסקים יפניים, ועבור שיווק מוצרי החברה ביפן. החברה שלחה למשיבים שתי הודעות ביטול בשנים 1998 ו-1999, עליהן חלקו המשיבים בטענה כי החוזה תקף. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק לטובת המשיבים בשנים 2006 ו-2011, והורה לחברה לשלם עמלות בגין כל המכירות ביפן במהלך תקופת החוזה. החברה ערערה פעמיים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וביקשה פעמיים עיכוב ביצוע, שתיהן ניתנו באופן חלקי. המשיבים ערערו גם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. כעת מבקש המבקש עיכוב ביצוע נוסף והבהרת החלטת השהייה החלקית של השופט א' ריבלין משנת 2011, אשר העניקה עיכוב של 25% מהחוב עד להכרעה בערעור, בתנאי שיתרת הסכום תשולם בתוך 30 יום ממועד כניסת החוב לתוקף, וביקש צו מניעה בהליכי גבייה. עם זאת, השופט ס' ג'עברי החליט לדחות את בקשת החברה לעיכוב ביצוע ולהבהרות, בנימוק שערעורים אינם מעכבים אוטומטית את הביצוע, והמשיבים ייפגעו באופן בלתי מידתי מעיכוב נוסף של הביצוע. עוד מציין השופט ג'עברי כי המבקש לא סיפק הצדקה מספקת, כי המשיבים ממתינים לביצוע למעלה משנה, וכי פרשנותו של המבקש להחלטת השופט ריבלין אינה עולה בקנה אחד עם טענתם הנוכחית. המשיבים פוסקים מהמבקש הוצאות משפט בסך 2,500 ש"ח.