תא"ח 19965-02-16

תקציר

פסק הדין מקבל את הטענה כי תקופת השכירות הסתיימה ביום 31.3.15 בהתאם להסכמים בין הצדדים. הנתבעים לא הוכיחו כי תקופת השכירות הוארכה מעבר למועד זה. לפיכך, על הנתבעים לפנות את המבנה ולהחזיר את החזקה לתובעים. צו זה ייכנס לתוקף לא יאוחר מיום 30 באפריל 2017, וייתן לנתבעים זמן להיערך לפינוי. הנתבעים יישאו גם בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 19,500 ₪. פסק דין זה מבוסס על מספר גורמים. ראשית, קיומם של הסכמים חתומים, לרבות הסכם שכירות, סיכום פגישה ומכתב, המעידים כולם כי תקופת השכירות הייתה עד מרץ 2015. שנית, טענת הנתבעת בדבר הסכם הארכת חכירה ל-10 שנים הייתה חסרת אמינות, שכן היא לא הועלתה על הכתב, לא נחתמה ולא נצפתה, כנדרש בדין ובהסכם השכירות הקיים. בנוסף, העדים שזומנו על ידי ההגנה לא היו נטולי פניות, וערערו את עדותם. היו גם סתירות בראיות הנתבעת לגבי נסיבות הסכם ההארכה הנטען. לבסוף, הנתבע לא הביא ראיות מספיקות לעבודה שנעשתה במבנה ולהיקפו, אשר לטענתו היוו את התנאי להארכת חוזה השכירות.