ע"א 542/85

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על מעמדם של חובות שהצמידה המערערת, המועצה הישראלית לייצור ושיווק כותנה בע"מ (המועצה), לאתא חברה לטקסטיל בע"מ (ATA), אשר היו חייבים צד שלישי, טטה בע"מ (טטה), לאתא. המועצה פתחה בהליכי הוצאה לפועל לגביית חובות אלה, אך בטרם הושלמו מונו אתא וטט"א לכונסי נכסים משותפים, והטילו על האחרונה שעבוד צף על נכסי אתא. שאלת המפתח שעמדה בפני בית המשפט הייתה ההיררכיה בין זכויותיו של נושה מעוקל לבין בעל שעבוד צף על נכסי חייב, כאשר האחרון מונה בטרם הסתיימו הליכי ההוצאה לפועל לגביית החוב המעקול. בית המשפט קבע כי השעבוד הצף, שהעניק לכונסי הנכסים זכויות בכל נכסי אתא, גובר על טענות המועצה. הליכי ההוצאה לפועל לא העניקו למועצה זכויות מהותיות בנכס המעוקל; היתה לו רק תרופה פרוצדורלית. יתר על כן, השעבוד הצף, שהגביל את יכולתה של אתא לבצע עסקאות ספציפיות מחוץ למהלך עסקיה הרגיל, נמצא כבעל כוח טוב כלפי המועצה, כגורם עוקב שהיה מודע למגבלות אלה. לפיכך, זכותם של כונסי הנכסים להגן על הנכסים נשוא השעבוד הצף ולמנוע את מכירתם מחוץ למהלך העסקים הרגיל של אתא, נותרה בעינה. המועצה יכלה ליהנות רק מעיקול החובות, בכפוף לזכויות העליונות של בעל השעבוד הצף. השופט מלץ, שנתן את פסק הדין, הציע לדחות את הערעור ולשלם הוצאות לכונס הנכסים ולכונס הנכסים הרשמי. השופטים לוין וד' לוין הסכימו עם הכרעת הדין.