רע"א 9313/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה בעניין קנס מכס שהוטל על בעלי האנייה "אלבטרוס". סוכני מכס פשטו על הספינה עם הגעתה לנמל אשדוד, ומצאו בה סיגריות לא מוצהרות וראיות לניסיונות הברחה. באגף המכס החליטו לקנוס את בעלי האוניות ב-700 אלף שקל, וערערו בטענה שאין הוכחה כוונה להבריח לישראל. בית משפט השלום דחה את הערעור, ומצא ראיות מספיקות לסיכול ניסיון הברחה, לרבות מעורבותו של מבריח ידוע לשמצה לכאורה, ליאוניד גורדין. לאחר מכן ניסו המבקשים לערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אך נדחו. לאחר מכן הם הגישו בקשה לחופשה כדי לערער לערכאה גבוהה יותר, שגם היא נדחתה. הטענה העיקרית שהועלתה על ידי המבקשים הייתה כי הראיות שהוצגו אינן עומדות ברף ההוכחה הנדרש. הם התייחסו למקרה דומה שקבע תקדים לדרישת רמה גבוהה של ראיות להטלת קנס הקשור להברחה, שהוא בעל אופי מעין פלילי. עם זאת, המשיב טען כי הראיות תומכות בהחלטת בית משפט השלום, והמבקשים לא סיפקו הסברים משכנעים להימצאות המטען הלא מוצהר. בית המשפט העליון הסכים עם עמדת המשיב, והדגיש כי החלטת בית משפט השלום התבססה על ראיות משכנעות, לרבות בעיות המהימנות סביב רב-החובל של האנייה ומעורבותו של מבריח ידוע. גם החלטתו הקצרה של בית המשפט המחוזי הייתה מוצדקת, שכן גם היא לא מצאה סיבה לסטות מממצאי בית משפט השלום. בסופו של דבר, דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור, והסכים כי החלטות הערכאות הנמוכות היו ראויות וכי די בראיות שהוצגו כדי לתמוך בקנס שהוטל על בעלי האנייה.