עת"מ 65866-02-23

תקציר

התיק נסוב סביב חוק האזרחות, המתווה את הדרכים בהן ניתן לרכוש אזרחות ישראלית. העותרים, אזרחית ישראלית ובנה הקטין שנולד מחוץ לישראל, ערערו על החלטת המשיב, שר הפנים, שסירב להעניק לבן אזרחות ישראלית. שאלת המפתח הייתה האם החלטת השר התבססה על שיקולים ראויים. אזרחות מלידה מחוץ לישראל מוענקת לדור הראשון שנולד בחו"ל לאזרח ישראלי, אך לא לדור השני, שיכול לרכוש אזרחות רק באמצעות מענק לפי שיקול דעת השר. החוק אינו מפרט את השיקולים למענק זה, מה שמוביל לבחינת הרקע הנורמטיבי והפסיקה הקודמת. בית המשפט מצא כי החלטת השר התמקדה יתר על המידה ביציבות מרכז החיים של העותרים בישראל, תוך התעלמות משיקולים חשובים אחרים כמו קשרי משפחה, נוכחות ממושכת וכוונה להשתקע בישראל. בנוסף, מעשיו של העותר הצביעו על קשר הדוק לישראל. בכך פסק בית המשפט לטובת העותרים, והורה למשיב להעניק לקטין אזרחות ישראלית. כמו כן חויב המשיב לכסות את הוצאות העותרים.