ער"מ 31951-01-23

תקציר

ערעור זה מערער על החלטת רשם עידית צימרמן, אשר דחה את בקשת המערערים לחייב את המשיב בהמצאת ערבות להוצאותיהם. המשיב, עובד לשעבר של המערערים, הגיש נגדם תביעה אזרחית. המערערים טענו כי טענת המשיבה מופרכת וביקשו מבית המשפט להורות לה להפקיד ערבות. הם טענו כי המשיבה פשטה רגל ולא הביאה כל ראיה שתתמוך בנזקיה הנטענים. הרשם דחה את הבקשה בנימוק שהטענה אינה קנטרנית, וכי יש להגן על זכות הגישה של המשיב לערכאות. זאת ועוד, הדגיש הרשם כי המערערים עצמם לא הביאו ראיות מספיקות לסתור את טענות המשיבה וכי אין צורך בקביעת מצבה הכלכלי. ערכאת הערעור הסכימה עם החלטת הרשם, והדגישה כי באחריותו של בית משפט קמא לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין הפוטנציאל לתביעות סרק. במקרה דנן, הגיע בית המשפט למסקנה כי טענת המשיב טעונה בירור עובדתי ואינה משוללת כל יסוד. בנוסף, טענות המערערים בדבר גרסתה של המשיבה לאירועים שנמסרו לה במשטרה ולקבלת הבטחת הכנסה נמצאו מוקדמות מדי וראויות יותר להתייחסות במהלך דיון ההוכחות. עוד ציין בית המשפט כי טענות הפירעון של המשיבה אינן מבוססות, ומצבה הכלכלי אינו מצדיק את חייבתה להפקיד ערבות. לפיכך נדחה הערעור, והמערערים חויבו בהוצאות המשיב, דבר המחזק את החלטת הערכאה הנמוכה יותר.