בג"צ 651/03

תקציר

במקרה משפטי זה, דן בית המשפט בעתירה שעניינה פסילת פרסומות פוליטיות של מפלגות רע"ם ובל"ד, תוך התמקדות בשימוש שלהן בדגל פלסטין. היועמ"ש טען כי יש לדחות את העתירה בשל חוסר מעמד, שכן לא רע"ם ולא בל"ד ערערו על הפסילה. בית המשפט הכיר במעמד הרחב הניתן באופן מסורתי לעותרים ציבוריים, אך הדגיש כי ככלל, עותר ציבורי אינו יכול להחליף נפגע ישיר הבוחר שלא להגיש תלונה. עם זאת, נוכח המשמעות החוקתית של סוגיות הקשורות לבחירות, הכיר בית המשפט בזכותו של העותר לעמוד. בית המשפט ניתח את האיזון בין חופש הביטוי לבין ההגנה על רגשות הציבור, במיוחד בכל הנוגע לכאבן של משפחות נפגעי הטרור. היא החליטה כי ההצגה החולפת והלא פרובוקטיבית של דגל פלסטין בשידורים אינה מצדיקה את פסילתם, שכן פוטנציאל הפגיעה ברגשות הציבור הוא מזערי. החלטה זו עמדה בניגוד למקרה קודם שבו נפסל שידור המשפיל סמלים לאומיים. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש להתיר את השידורים במלואם, תוך הדגשת חשיבותו העליונה של חופש הביטוי בהליכי בחירות דמוקרטיים.