ע"פ 28809-07-22

תקציר

הכרעת הדין האמורה מתייחסת למקרה של איומים לכאורה שהשמיע המערער כלפי שני אנשים, נווה ואוריאל. עם זאת, בשל חוסר עקביות בכתב האישום ובחומר הראיות, פסקו השופטים לטובת המערער. בכתב האישום לא נקבע בבירור אם האיומים כוונו כלפי נווה או כלפי אוריאל, מה שהוביל לעמימות מסוימת בתיק. כמו כן, לא הוכח כי המילים המאיימות נמסרו או נתפסו על ידי נוה, דבר החיוני לעבירת האיומים. על אף שהביטויים בהם השתמש המערער היו מאיימים באופן אובייקטיבי, הכירו השופטים בהקשר שבו נאמרו והכירו בהם כהבעת מצוקה וכקריאה מוגזמת לעזרה. עוד ציינו השופטים כי חוסר הבהירות בכתב האישום פגע ביכולתו של המערער להתגונן ביעילות. מכאן הגיעו למסקנה כי היסוד הנפשי הנדרש לעבירת ניסיון האיום אינו מתקיים. כתוצאה מכך התקבל הערעור, בוטלה ההרשעה והמערער זוכה מהאישומים.