בג"צ 8868/05

תקציר

העתירה מתייחסת לפיטוריו של העותר מתפקידו כפקיד מודיעין בבית חולים בנהריה, בו החזיק משנת 1988. ערעורו על ההחלטה לפטרו בעילה של אי התאמה נדחה הן על ידי בית הדין האזורי והן על ידי בית הדין הארצי לעבודה. תמצית טענתו של העותר היא כי חוק שירות המדינה חייב את מעסיקו להביא את עניינו בפני בית דין משמעתי ולא לפטרו מינהלית. עם זאת, בתי המשפט מצאו כי ריבוי התלונות נגד העותר הצדיק את פיטוריו, וכי ההחלטה לעשות כן התקבלה כראוי. בית הדין הארצי לעבודה הכיר בכך שחלק מהתלונות נגדו מהוות עבירות משמעת ואחרות הצביעו על חוסר התאמה לתפקידו, והגיע למסקנה כי פיטורים מנהליים ראויים בנסיבות העניין. העותר טוען כי היה מקום לנתח את התלונות נגדו באופן פרטני כדי לקבוע את טיבן, וכי הדבר היה מלמד כי כולן עבירות משמעת. משמעות הדבר, לטענתו, היא שפיטוריו המנהליים היו בלתי חוקיים. עם זאת, בית הדין מוצא כי אין טעות משפטית חמורה דיה כדי להצדיק התערבות, ומדגיש כי בית המשפט העליון אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה. לפיכך העתירה נדחית.