עב"ל 29846-11-12

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור. הערעור מתייחס למחלוקת על תשלום קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי. בעיקרו של דבר, אין מחלוקת על סך כל ההטבות המגיעות למערערת; המחלוקת נסובה סביב השאלה האם סכום זה שולם בפועל. בית המשפט מצא כי מלוא הסכום לא הועבר למערערת אלא לזוכים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. בית המשפט קבע, כי באחריות לשכת ההוצאה לפועל, ולא בית המשפט, לוודא האם מלוא הסכום הנתבע על ידי המכון אכן הועבר לזכותו של המערער וחולק כראוי בין הזוכים. בית המשפט בחן גם את טענת המכון כי תביעת המערערת כפופה לתקופת התיישנות, כך שהמערערת זכאית לגמלאות רק עבור 12 החודשים שקדמו למועד הגשת התביעה. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי ההוראה הנדונה אינה חלה על הגשת תביעות לבית המשפט אלא על השיהוי בהגשתן למוסד לביטוח לאומי. לפיכך, תביעת המערערת, שהוגשה בחודש אוקטובר 2010, לא נדחתה. זאת ועוד, בית המשפט הבהיר כי פניותיה הקודמות של המערערת למכון, בהן ביררה את הסכום ששולם לה, אינן מהוות "תביעה" בכפוף לתקופת ההתיישנות. אלה היו רק בקשות של המכון לבחון את גובה הסכומים שהועברו ולא שיקפו תביעה להפרשי הטבות. מכאן, שההוראה המגבילה את הזכאות להטבות ל-12 החודשים שקדמו להגשת התביעה אינה ישימה במקרה זה. בית המשפט התייחס גם לטענת המערערת, שהועלתה לראשונה במהלך הערעור, בדבר סמכותו של המוסד לגבות ממנה חוב מזונות ישן. בית המשפט ציין כי לא ניתן להכריע בסוגיה זו בשלב הערעור וכי יש להתייחס לטענות המערער בדבר חלוקת הסכומים בין הזוכים בהוצאה לפועל. לבסוף, בית המשפט הורה למוסד לביטוח לאומי לשלם למערערת שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪, נוכח אישורי התשלום הלא מדויקים שנשלחו אליה ואי מתן מענה לבקשותיה החוזרות ונשנות. סכום זה ישולם בתוך 30 יום, או שיהיו בו הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק.