ת"א 18512-07-20

תקציר

בית המשפט מצא כי התובעת עיבדה חלקת אדמה במושב במשך שנים רבות באישור שבשתיקה של קואופרטיב המושבים. בעוד שהקואופרטיב לא הבטיח במפורש לתובע פיצוי בגין הקרקע, בית המשפט קבע כי החלטת הקואופרטיב להגדיר את הקרקע כחלקה ג' ולשלול מהתובע פיצוי הייתה בלתי צודקת וחסרת תום לב. לפיכך חויב הקואופרטיב להעביר לתובע את הפיצוי שקיבל ממינהל מקרקעי ישראל בגין הקרקע, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה רלוונטיים. בנוסף, קיבל בית המשפט את תביעת התובע לפיצוי בגין השקעותיו בהכשרת הקרקע לעיבוד, שהוערכה בכ-138,600 ₪. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעתו של התובע לאובדן הכנסה בשל חוסר יכולתו לשתול נענע בקרקע לאחר השבתה. התובע תבע על כך פיצוי בסך 210,000 ₪, אך בית המשפט מצא כי יכול היה לשתול את הנענע בחלקה אחרת בתוך 500 הדונם שעיבד במושב. בסך הכל חויב קואופרטיב המושב לשלם לתובע סך של 830,308 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, וכן שכר טרחת עורך הדין של התובע, והכל בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על פסק הדין כעניין שבדין.